שמי קרן שביט (לשעבר: קרן שחם), יזמית לייף סטייל, מעצבת אופנה ומורת דרך לחיים טובים. נשואה לעידן ואמא גאה לעלמה (10) ונגה (7). את ביתנו בנינו בקיבוץ גבת, בעמק יזרעאל. הגשמנו חלום של חיי משפחה בטבע ובכפר. את עבודתי אני חולקת בין העיר ובין הכפר, משתדלת להנות מכל העולמות. יוצרת בסטודיו שלי "בית לחלוצות" השוכן בתוך מוזאון העמק בקיבוץ יפעת (גם חנות הבית ממוקמת שם) ומבלה זמן גם בחנות הדגל הממוקמת ברחוב שנקין, בלב ת"א ובמכירות קונספט חוויתיות שאני יוצרת ומפיקה. "טוב ויפה" הוא הבלוג האישי שלי, אותו אני כותבת כבר 8 שנים. הוא משמש לי כיומן אישי ובו אני כותבת על כל מה שטוב ויפה בעיני. מוזמנים להצטרף אלי למסעותי.
צרו קשר: 050-9474785
FOLLOW ME
הצטרפו לרשימת תפוצה
רוצים לקבל עדכון למייל שלכם כל פעם שאני מפרסמת פוסט?
רשמו את כתובת האימייל:
המייל שלך נוסף לרשימת התפוצה!

סופרקליפרג'ליסטיקאקספיאלידושי - מרי פופינס - האומנת שעיצבה אותי

22 02
כשאהוד מנור כתב את "ילדותי השניה" הוא היטיב לתאר את הרגעים הקסומים שבהם כהורה, הוא חווה מחדש את העולם באמצעות ילדתו. תמיד אהבתי מאוד את השיר הזה. לאחרונה למדתי לאהוב אותו אפילו יותר, מכיוון שהוא מתאר בצורה מופלאה ומדוייקת את הרגשתי.השבוע מלאו לעלמה 5 שנים והחלטתי שהגיע הזמן להזמין אל תוך חייה את מרי פופינס, האישה, האגדה והסרט.בבוקר שבת,ישבנו יחד, כל המשפחה, בסלון ביתנו וצפינו בקלאסיקה המשפחתית של וולט דיסני. לראשונה ראיתי שוב את כל המראות הקסומים הללו, הפעם בלבוש קצת שונה, כאשה, כאמא, כאדם בוגר.

המראות שנגלו לי היו מרתקים וקסומים, כאילו זאת הפעם הראשונה שאני רואה אותם. הסרט נולד ב-1964, העלילה מתרחשת בבריטניה של 1910 , ראיתי אותו לראשונה בשנות השבעים, הוא היה רלוונטי אז, ראיתי אותו השבוע והוא עדיין רלוונטי. לזה אני קוראת קלאסיקה במיטבה וזה לא דבר של מה בכך. בית משפחת בנקס הוא בית בריטי טיפוסי, שבו חיים אבי המשפחה ג'ורג' בנקס, בנקאי קפדן ושטלתן, ויניפרד אישתו, לוחמת זכויות למען נשים, שאינה מיישמת את מלחמותיה בביתה... ושני ילדיהם המקסימים והשובבים, ג'ין ומייקל.לאחר שהילדים הבריחו את האומנת האחרונה (ה-13 במספר...) מחליט מר בנקס להפקיע מאשתו את מלאכת בחירת האומנת החדשה והוא נוטל את הטיפול בנושא על כתפיו.

בעוד הוא מנסח מודעת דרושים ב"טיימס" המתארת את תכונות המטפלת הדרושה, בעלת פרופיל חמור ומבהיל, מגיעים לסלון הילדים ומקריאים לו רשימת דרישות ארוכה ויצירתית שהם הייטיבו להגדיר ולנסח בעצמם: עליזה, בעל לחיים ורודות, ללא יבלות (את זה מייקל הוסיף), משחקת במשחקים מסוגים שונים, חביבה, שנונה, מאוד חמודה ומאוד יפה. עליה לצאת איתם לטיול, לצאת לבילויים, לשיר שירים, להביא ממתקים, לעולם לא לכעוס, לא לרטון, לא לתת להם דייסה ולא שמן קיק. לאהוב אותם כאילו הם היו ילדיה ולא להדיף ריח של בירה שחורה (גם את זה מייקל הוסיף...).לאחר שהילדים הולכים לישון, מר בנקס קורע את מיכתבם ומשליח אותו אל האח. רוח מיסתורית שמגיעה מכיוון מערב, מעיפה את פיסות הנייר דרך ארובת האח והן עולות השמיימה...

הפרצופים שאתן רואות למעלה, הן חלק מטור המטפלות הארוך שהופיע בפתח בית משפחת בנקס בבוקר שלמחרת. מיותר לציין, שאלו הן האומנות שהגיעו בעקבות המודעה שפירסם מר בנקס ב"טיימס"?את הפנים שלמטה, אני מאמינה שאתן כבר מזהות...

"העמק הוא חלום" - המעבר לעמק יזרעאל - בית חדש ובלוג נוסף

12 02
יש לי בעיה קטנה.  מצד אחד הבלוג הזה משמש לי כסוג של יומן אישי, מצד שני אני נוהגת לשתף כאן בתוצרים מוגמרים ולא בתהליכים וחלומות שבדרך. הפעם, אני חושבת שיש לי סיבה טובה לחרוג ממנהגי. בדצמבר 2007 רכשנו עידן ואני פיסת קרקע צנועה במורד גבעה המשקיפה על השדות והמטעים הירוקים של קיבוץ גבת, שבעמק יזרעאל. שכונת "מרחבים", ההרחבה החדשה, שנבנתה בשנה האחרונה בקיבוץ העירה אותנו מנימנום ארוך ונעים במזכרת בתיה ובדצמבר האחרון נכנסנו לתהליך בניה.

בסוף הקיץ הקרוב אנחנו מסיימים פרק יפה ומשמעותי בחיינו ומתחילים פרק חדש ומרגש של חיי משפחה בתוך אי ירוק של טבע, באחד המקומות האהובים עלינו ביותר, מוקפים בכל הטוב והיפה שיש לעמק יזרעאל להציע לנו. עבור עידן זאת תהיה סגירת מעגל, מכיוון שהוא גדל בקיבוץ גבת וגם הוריו, "סבתא עדה" ו"סבא אורי" חיים שם גם היום. עבורי זהו פרק חדש ומסעיר במיוחד. סוג של רילוקיישן אם תירצו...

על אף ניסיוני העשיר בתחומי עיצוב שונים וגם בתחום ההום סטיילינג, אודה ואתודע שניסיון הבניה שלי שואף כרגע לאפס. לשמחתי אני אוהבת ללמוד וגם עושה זאת יחסית במהירות. את כל תהליך הלמידה, הישום והמסקנות אני מתכוונת לחוות תוך שיתוף איתכן קוראותי היקרות, בתקווה שגם אתן, ביחד איתי תגלו עולם קסום ומרתק, דרך נקודת המבט האישית שלי.

אני מזמינה אתכן לצפות בתמונות השלד המתקדם של הבית ומבטיחה, שזו תהיה הפעם האחרונה שבה אני נותנת לכן להתבונן כאן בגוש הבטון האפרפר הזה... אני בהחלט מתכוונת להכנס לעובי הקורה ולמיטב תפיסתי במדובר כאן בקורה מספיק עבה ומכובדת. מספיק מכובדת בכדי שאקדיש לה בלוג שלם, בנוסף לזה הנוכחי ואני שמחה לבשר לכן של"טוב ויפה", שחוגג החודש 3 שנים, יצטרף בקרוב עוד אח צעיר וקולני, בלוג חדש העונה לשם "העמק הוא חלום".

יצאנו לחפש שלג - מצאנו פטריות אחרי הגשם

01 02
תחזיות סוערות של חורף לסופ"ש האחרון ודיווחים על שלג בחרמון הכניסו אותנו לאמביציות טיולים. אין עונה טובה מהחורף לטיולים. הצפון כולו לבש גלימה ירוקה עבותה, ורמת הגולן התחפשה לחבל מוריי בסקוטלנד. רכסים ירוקים, עדרי בקר משוטטים במרחבי הטבע והנחלים שוצפים וגועשים.  

הבטחנו לבנות שנראה החורף שלג וסוף השבוע האחרון נראה כטיימינג מבטיח לכבוש את ההר. הצטיידנו היטב במיטב "בגדי השלג" שלנו, ארזנו תיקים (ללילה), אספנו חברים טובים איתנו ויצאנו לדרך. ביום חורפי משגע טיפסנו בדרך יפיפיה במעלה הרמה, לאורך גדר הגבול הירדני. כשהגענו לרמה הרמנו טלפונים ל"יודעי דבר" ולאכזבתנו גילינו שאתר החרמון סגור, שאין שלג בשום (!) מקום אחר ושהאזור פקוק הרמתית ע"י מכוניות של אנשים שלא הקשיבו להמלצות חברים/אמצעי התקשורת...

שינוי בתוכניות עודכן במערכת והחלטנו להנות מכל הטבע והיופי שמסביב. עצרנו במפל העליון של שמורת נחל יהודיה. נהננו מהנוף, הצמחיה, המים הגועשים במפל וגם מבוץ! ביציאה מהשמורה שיפשפתי את עיני למראה שלט מאיר עיניים... די... מה יהיה איתי ועם טירוף הפשפשים שלי... כנראה שיש דברים שאי אפשר לברוח מהם...  (:

טוב... עם הגורל כנראה שלא צריך להתווכח... נכנסנו למכונית ועקבנו אחר השילוט שהביא אותנו לחנות גדולה במושב אניעם הסמוך. במקום מצאנו אוצרות לרוב וגם דברים מיוחדים שאפשר למצוא רק בארץ אחרת... (הגולן זה חו"ל, לא?)
© קרן שביט 2012
צור קשר 050-6422333