שמי קרן שביט (לשעבר: קרן שחם), יזמית לייף סטייל, מעצבת אופנה ומורת דרך לחיים טובים. נשואה לעידן ואמא גאה לעלמה (10) ונגה (7). את ביתנו בנינו בקיבוץ גבת, בעמק יזרעאל. הגשמנו חלום של חיי משפחה בטבע ובכפר. את עבודתי אני חולקת בין העיר ובין הכפר, משתדלת להנות מכל העולמות. יוצרת בסטודיו שלי "בית לחלוצות" השוכן בתוך מוזאון העמק בקיבוץ יפעת (גם חנות הבית ממוקמת שם) ומבלה זמן גם בחנות הדגל הממוקמת ברחוב שנקין, בלב ת"א ובמכירות קונספט חוויתיות שאני יוצרת ומפיקה. "טוב ויפה" הוא הבלוג האישי שלי, אותו אני כותבת כבר 8 שנים. הוא משמש לי כיומן אישי ובו אני כותבת על כל מה שטוב ויפה בעיני. מוזמנים להצטרף אלי למסעותי.
צרו קשר: 050-9474785
FOLLOW ME
הצטרפו לרשימת תפוצה
רוצים לקבל עדכון למייל שלכם כל פעם שאני מפרסמת פוסט?
רשמו את כתובת האימייל:
המייל שלך נוסף לרשימת התפוצה!

יריד פסח במזכרת בתיה (2009)

30 03
בטח תהיתם איפה הייתי ומה עשיתי, בזמן שלא עדכנתי כאן פוסטים... ביום שישי האחרון התקיים יריד פסח המסורתי של "יוצרים בשישי" במזכרת בתיה. קבלנו גם שמש אביבית חזקה, שהצליחה ל"שרוף" לי הרבה מאוד תמונות טובות, בעיקר של יוצרים מוכשרים... שלצערי לא זכו להכלל בפוסט זה.

אני הצגתי בדוכן בעיקר סינרים ותיקים מבדים עם טקסטורות מקסימות (באטיק אינדונזי, שאני מייבאת מתאילנד, אם אתם מתעקשים לדעת...), את הקולקציה החדשה של תמונות חדרי הילדים, שזכתה לתגובות נלהבות ואת מדפי העץ המקסימים (מאין שידות נתלות) של אדריאנו (לינק). הדפסתי גם פלאיירים חדשים לסדנאות "בוקר במושבה" שחולקו בדוכן.

גם אני "התקפלתי"

29 03
כן... כן... גם אני לא עמדתי בפיתוי, עיצבתי והזמנתי חותמת מגולפת בעבודת יד מ"מקופלת" (לינק) המקסימה והמוכשרת. כמובן שמרוב התלהבות מהחותמות שלה, יצא שאיכשהו הזמנתי ממנה את החותמת הכי גדולה שהיא עשתה... ולא זו בלבד, הגדלתי לעשות והזמנתי ממנה עוד גלופה (חותמת) של צבע רקע אחורי (!)

הרעיון לגלופת צבע נוסף הגיע מלימודי ההדפס, שלקחתי במסגרת לימודי העיצוב במכון הטכנולוגי בחולון. זה היה אחד הקורסים שהכי אהבתי וכאן (אולי...) המקום להתוודות על תאוותי למדיה זו. לידיעתך עידן, לפעמים כשאני ישנה ואתה רואה שאני מחייכת, אני לא תמיד בשופינג בוויקאנד מרקט בבנקוק עם טוטו, או על החוף בסיני... לפעמים אני פשוט חוזרת להדפסי הסולו שלי בסדנת הדפוס של המכון הטכנולוגי. לבדי לגמרי בסדנא (היה לי מפתח...) בשבת (המכון סגור...) עם כל רשתות הדפוס והצבעים המדהימים מסביב, אין גבול ליכולת, אפשר להדפיס הכל על הכל...

יריד אמנים במזכרת בתיה (2009)

25 03
אני שמחה להזמין אתכם ליריד האמנים של מזכרת בתיה. כ- 40 דוכנים של יוצרים שונים מתחום הטקסטיל, קרמיקה, ציור, תכשיטים, ויטראז', פסיפס, נייר ואפילו בישול ואפייה, יציגו במקום את מרכולתם. למי שעדיין לא עשה את קניות החג שלו, או סתם למי שרוצה לבלות בוקר נעים במקום קסום, אני ממליצה להגיע לרחבת המוזיאון במתחם ההיסטורי העתיק של מזכרת בתיה (יש שילוט בכניסה לישוב). המקום יפיפה, האווירה מקסימה ויהיו גם נגנים במקום.
בסמוך לרחבה ברפת עתיקה ומשופצת נמצא בית קפה שאני אוהבת, שיראין (לינק), מומלץ למי שרוצה לשבת ולהתפנק אחרי הקניות.




כמובן שגם אני אהיה שם ואציג גם מוצרים חדשים למכירה: תמונות לחדרי ילדים, סינרים, תיקים, מגנטים, מוביילים, שידות עץ ומדפים דקורטיבים מקסימים של אדריאנו (לינק) ועוד. למי שיגיע דרך הבלוג (ויציין זאת בפני...) מובטחת הנחה של 10%. ראו זאת כהזמנה אישית ממני. התמונות שכאן הן מהיריד הקודם, כאמור הוספתי עוד מוצרים מקסימים וחדשים, כך שתצטרכו להגיע ולראות בעצמכם.







יום שישי הקרוב, ה- 27.03.09 מהשעה 9:00 ועד 14:00, יהיה שמח!
להתראות

תמונות רטרו לחדרי ילדים

23 03
אתחיל ואומר שהפוסט הזה ממוחזר. לא חלילה שנגמרו לי החומרים... פשוט שלחתי את התמונות שלי להדפסה על קאנווס ועדכנתי את העיצוב שלהן. חשבתי שמגיע גם לכם להתעדכן. חדש, מ"סטודיו קרן שביט": תמונות בסגנון רטרו, לחדרי ילדים. יש כמה סדרות תמונות, לכל סדרה דמויות בקו עיצובי מסויים ורקע עם אופי אחיד בצבעוניות מתחלפת.

הסדרה הראשונה, רטרו פיפיטה:




פרות חופש בעמק יזרעאל

20 03
אחת השבתות האחרונות היתה קייצית במיוחד ואנחנו, כמו כל עם ישראל, החלטנו לקחת את הקטנה לנשום קצת טבע ולראות קצת אוויר צח. אחרי ביקור נחמד, אך הומה אדם, בשמורת האלונים שבאלוני אבא נסענו לאכול צהריים אצל הסבאים בקיבוץ גבת ובדרך הבחננו בגבעה מוריקה ועליה עדר פרות גדול שרועה לו בנחת.

למרות המראה המהמם לא התבלבלנו ויצאנו לחפש את הנתיב המוביל לגבעה. באזור הישוב תמרת התגלתה לה דרך קסומה המטפסת מעל הר (אם שואלים אותי) או גבעה (אם שואלים את עידן). במעלה ההר התפרס לו שדה ענק ובו רעו להן בנחת עדר פרות חביבות.





אני אוהבת מאוד את העמק (עמק יזרעאל - כמובן!) ופשוט התענגתי לי ממראה הפרות הנינוחות הרועות להן באין מפריע באחו. לרגע הרגשתי כמו בצילומי פרסומת לאיזה יוגורט בשוויצריה, או יותר טוב, כמו באיזה תאור טבע עסיסי באחד מספריו של הסופר האהוב עלי, מאיר שלו.

השדה נכנס הביתה

14 03
יש לי חולשה לפרחים, אני מודה. כשיש לי פרחים בבית, אני מרחפת לי מחדר אל חדר, כשחיוך שמימי (וקצת דבילי) מרוח לי על הפנים. יש לי גם חוק קטן לגבי איסור החזקת עציצים בבית. הם תמיד ניראים לי כמו דיירים מסכנים, כאילו מישהו החליט לעקור אותם מבחוץ ולשכן אותם במקום לא טבעי ונטול אור. גם צבעי העלים של העציצים המבוייתים תמיד כהה והעציץ נראה לי מדוכא... לעומת זאת צמח שעליו ירוקים בהירים מרגיש לי שמח ומבסוט. אני יודעת שזה איך שהוא קשור לרמות הכלורופיל בצמחים, לי אישית זה מתקשר למשוואה שמתקיימת גם לגבי באופן אישי, אור = שמחה.

פרחים לעומת זאת, הם תמיד אורחים משמחים בביתנו! והפרחים שאני הכי אוהבת הם פרחי שדה. פרחים צבעוניים, טבעיים ומאושרים... (מחייכים) בכל פעם שאני צריכה לבחור לעצמי נתיב נסיעה, אני תמיד מעדיפה את ה"מסלול הירוק". מסלול שטובל בשדות, בדר"כ בין מושבים. לא אכפת לי לנסוע עוד כמה דקות בתוך הטבע, גם אם הנסיעה באזורים האורבנים קצרה ויעילה יותר. גם כשגרנו בת"א תמיד העדפתי נתיבים שכוללים שדרות (רוטשילד, בן ציון, בן גוריון וכו'...) והשתדלתי להמנע מרחובות כמו אבן גבירול, שמבני הרכבת המפוייחים שלו גרמו לרמות הכלורופיל שלי לעלות.



ודאי הבחנתם שלאחרונה כל מגרש עזוב עם פסולת בניין, לבש את שמלת האביב שלו והכל מסביב פורח וזורח. אני נוסעת לי הביתה במסלול הירוק שלי (רצוי עם שירים עיבריים ונוסטלגים ברקע, עדיפות לחווה אלברשטיין) וחיוך גדול (ודבילי... כבר ציינתי?) מרוח לי על הפרצוף. לקראת סוף השבוע האחרון החלטתי שאני מכניסה את השדה אלי הביתה. עברתי בשדה שליד הבית שלנו וקטפתי חרציות וחרדלים. מהגינה הפרטית שלנו קטפתי אפונה רייחנית, תורמוסים וכובע הנזיר.

ערמתי אותם בערימות על השולחן במרפסת



אספתי כלים שונים ומלאתי אותם במים



בובה של משפחה - קולאז' תלת מימדי

11 03
עדיין לא החלטתי ממה אני נהנית יותר. להכין את "בובות הנייר" או להושיב אותם במקומות שונים ולצלם. בכל מקרה אתם יכולים להנות מהתוצר הכפול. מדובר במוצרים שנקראים "בובות נייר", קולאז'ים תלת מימדיים שאני מעצבת בעבודת יד, במגוון חומרים ובשילוב תמונת פנים מוזמנת.

כאן ניתן להתרשם מהמשפחה המיניאטורית שלנו, מצולמת אצלי בסטודיו: משתזפת בגינה ומבלה בויטרינת הכלים.





ואיך בדיוק משיגים בובות שוות שכאלו, עם התמונות שלכם? אני מכירה לפחות שתי אופציות טובות במיוחד:

האופציה הראשונה היא להשתתף בסדנת "בובות נייר" במסגרת סדנאות "בוקר במושבה", שאני מעבירה בסטודיו המקסים שלי, שבמזכרת בתיה. ניתן להרשם לסדנא על בסיס מקום פנוי, או לארגן קבוצת בנות ולהזמין סדנא פרטית.
מדובר בחוויה כייפית במיוחד שמשלבת בילוי, נישנושים, יצירה ולימוד טכניקה שניתן לישם אח"כ בבית. כל משתתפת יוצאת מהסדנא כעבור 3 שעות, עם בובה מקסימה שהיא יצרה בעצמה (לא צריך שום ידע או כישרון מיוחד) והעיקר חיוך גדול על השפתיים.

יש כאן לינק לגלריית הסדנאות שלי, מומלץ להיכנס להתרשם מהתמונות ובעיקר מהיוצרות המרוצות ובובותיהן.

אופציה שניה לעצלנים (או לכאלו שת"א היא הנקודה הכי דרומית במפה שלהם...): אפשר לשלוח לי את תמונותיכם במייל ואני מכינה את הבובות ע"פ הזמנה - custom artwork. זאת מתנה מנצחת שכייף לתת למישהו שיש לו הכל, רק צריך להשיג תמונה ולשלוח לי במייל.





כאן השתעשעתי לי במחשבה על אחות תאומה לעלמה ואפילו הענקתי לה שם... עמליה. הכל אפשרי בעולמות הדמיוניים שלי... ובקלות יש לציין...

ושוב, תודה לקלודין הלמוט על ההשראה והפירגון.

מיני עלמאוס

11 03
נו... לא באמת חשבתם שפורים יחלוף לו בהתעלמות מהתחפושת של היורשת...?
אז בהזדמנות זו אני רוצה להודות לבובה על שהסכימה לשמח את אמה, להתחפש ואפילו להנות מהעיניין.
פורים שמח!





את התחפושת המקסימה תפרה לורה מ"ברץ ובנותיה" בנווה צדק, מצורף לינק לבלוג שלה ובו ניתן להתרשם מעבודות היד היפות שלה.

הקולאז'ים שלי

11 03
קבלתי כמה פניות מאנשים שבקשו לראות את הקולאז'ים שלי. את הקולאז'ים אני יוצרת בדר"כ על פי הזמנה מראש. custom artwork - אמנות בהזמנה אישית. לרוב הם ניתנים כמתנה לרגל אירוע זה או אחר. אני מקבלת תמונות של האנשים שעבורם מזמינים את העבודה (באמצעות המייל), מקבלת אינפורמציה חיונית על הדמויות ומרכיבה את הקולאז'.

כאן למשל הזמינו ממני קולאז' עבור משפחה שנולדה לה תינוקת חדשה. המשפחה מתגוררת בחו"ל והגיעה לארץ. את התמונה הכינו עבורם בהפתעה (לא בעיה להשיג תמונות של כל אחד בימינו) והם היו מאוד מופתעים ומאושרים ממנה:



המשפחה החמודה הזו, הזמינה ממני קולאז' לרגל יום הולדתו הראשון של הילד. הסתבר לי שהפעוט מאוהב בטרקטורים בכלל ובטרקטור ספציפי אחד בפרט. לילד יש טעם קלאסי וכל יום בדרכו לגנון הוא מבקש לעלות על הטרקטור בקיבוץ שבו הגן נמצא. לקחתי צילום של הטרקטור הספציפי הזה, דגם ישן של Massey - ferguson, איירתי ושילבתי אותו בקולאז'. התמונה (בגודל 60/90 ס"מ) תלויה מעל שולחן פינת האוכל שלהם ומשמחת מאוד את הפעוט ואותם:



את הקולאז' הזה הכנתי בסוף השנה עבור גן הילדים של עלמה. אני קוראת לתמונה "גינת תינוקות". את הגננות הפכתי לגנניות ואת התינוקות לפרחים. כל גננת קבלה מתנה (מאתנו ההורים) תמונת קאנוס בגודל 30 / 20 ס"מ וכל ילד קבל במתנה הביתה מגנט עם הציור בגודל 15/20 ס"מ, במקום הצילום הסטנדרטי שבד"כ נותנים בגנים:


שיהיה טוב לכולנו!

06 03
איכשהו... יצא לי שם של טרבל מייקרית בכל מה שנוגע לקניית מתנות. כששואלים אותי מה לקנות לי (לרגל אירוע זה או אחר), אני בדר"כ עונה: משהו מ"חנות טובה" עם פתק החלפה. ואם חשבתם שאני בררנית כשזה נוגע למתנותי, זה כלום לעומת הקניות ליורשת העצר. למזלי המשפחה והחברים מקבלים אותי על כל חולשותי ומאפשרים לי לבחור לה את המתנות בעצמי.

במסגרת השוטטות שלי מצאתי שתי מתנות מקסימות תחת קורת גג אחת (!) ושלא יקל הדבר בעינכם. מדובר במוצרים שמשווקת קבוצת "שכולו טוב" (לינק), קבוצה שמשלבת אנשים המתמודדים עם נכות נפשית, בקהילה. במסגרת המיזם מתבצעת מכירה של מוצרים בדוכנים יחודיים הממוקמים במקומות מרכזיים בארץ. את הדוכנים מתפעלים כ- 1100 מתמודדים המתפרנסים מהמיזם.

בדוכן שממוקם בהום סנטר ביל"ו מצאתי בובה מקסימה עם שיער צמר אדום שמעוצבת בסגנון רותי סמרטוטי. הבובה דו צדדית, בצד אחד היא ערה ובצדה השני ישנה, מה שמאפשר להשכיב אותה לישון. את הבובה עיצבה הדס הול (100 ש"ח). הבובות עשויות בד כותנה וצמר, מיוצרות בעבודת יד ומגיעות במגוון צבעי שיער :אדום , ג'ינג'י, ורוד, בלונדיני ובשני המינים - זכר ונקבה:



המוצר השני שלקחתי הוא דוכן גלידה יפיפה עשוי עץ, במידות שילד יוכל לשחק בהם. לדוכן מצורפים גביעי גלידה, מפיות, וכדורי גלידה ב"טעמים" שונים, עשויים בד לבד. משחק מתוק, שמאפשר לילד להיהפך למוכר גלידה לאמא,לאבא, לאחים ולחברים. מתאים לגילאי 2-6. את הדוכן עיצבה: יערה ניר-כחלון (180 ש"ח):



אני יכולה להעיד על פעוטה אחת ששמחה מאוד במתנות החדשות שלה.

ומי שמחפש את מיקומי הדוכנים הקרובים אל ביתו - שילחץ פה

© קרן שביט 2012
צור קשר 050-6422333